ד"ר משה וינברג ושות' נ' וינרב

פסק דין

1. התובעת הינה שותפות עורכי דין, אשר הגישה תביעה בגין שכר טרחה המגיע לה, לטענתה, בעבור שירותיים משפטיים, שסופקו לנתבע כלקוח שלה.

התובעת טוענת כי הייצוג המשפטי והסכם שכר הטרחה בין הצדדים סוכמו בעל – פה.

הנתבע טוען כי לא הזמין אצל התובעת שירותים משפטיים, ולא יוצג על ידה, וממילא לא נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה.

המחלוקת בין הצדדים בתיק זה, נוגעת לשאלה, האם נתקיימו יחסי עו"ד לקוח בין הצדדים, באופן שהתובעת ייצגה את הנתבע ונתנה לו שירותים משפטיים, ועל כן, קמה זכותה לקבלת שכר טרחה, או כטענתה החילופית של התובעת, לתשלום בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.

2. מטעם התובעת הצהיר מר גיא וינברג, שותף במשרד התובעת.

המצהיר מטעם התובעת הצהיר, כי הנתבע, ובני משפחתו, הינם בעלי הזכויות בחלקות 33 ו – 36 בגוש 6233 ברמת גן, כאשר הנתבע ומייסד התובעת, עו"ד ד"ר משה וינברג, הכירו בעת שירותם הצבאי.

התובעת טוענת כי חלקות 27,28,33,36,37,40,196 וחלק מחלקה 44 בגוש 6233, נמצאות בבעלות מספר רב של בעלים, ולצורך פיתוח המתחם, התאגדו הבעלים בקבוצות, כך שקיימות 4 קבוצות של בעלים במתחם.

התובעת טוענת כי קבוצה א' – מיוצגת ע"י התובעת, קבוצה ב' – מיוצגת ע"י עו"ד אדלר, קבוצה ג' - מיוצגת ע"י עו"ד זעירא וקבוצה ד' – בעלי הזכויות הם הנתבע ובני משפחתו.

התובעת טוענת כי בין הנתבע למייסד התובעת, ד"ר וינברג, היכרות מוקדמת רבת שנים, והנתבע יוצג ומיוצג על ידי התובעת בעניינים משפטיים שונים. לאור זאת, היו קיימים בין הצדדים יחסי אמון.

התובעת טוענת כי בתחילת הפעילות לקידום המתחם הוקם צוות היגוי, אשר כלל את עו"ד אדלר, עו"ד זעירא, הנתבע והתובעת, כאשר כל אחד ייצג את קבוצתו.

התובעת טוענת כי בחלק מן הפגישות, אליהן לא יכול היה הנתבע להגיע, ביקש הנתבע, כי התובעת תייצג את קבוצתו, ומסר לד"ר וינברג כי הוא סומך על שיקול דעתו.

התובעת טוענת כי בבסיס התנהלות הנתבע הייתה הידיעה, כי קבוצה א' וקבוצה ד' הן קבוצות בעלות אינטרסים זהים בכל הנוגע לפיתוח המתחם, ועל – כן, לא הייתה כל מניעה שהתובעת תייצגו.

התובעת טוענת כי ביום 21.12.06 נערכה פגישה במשרדי התובעת, בין באי כוח הקבוצות, בה נכח גם הנתבע. לאחר סריקת התקדמות התוכנית, עלה הצורך לקדם את הפרויקט על ידי התקשרות עם יזם שאמורה לסייע גם בפן התכנוני. התובעת הבהירה כי לקבוצה א' עניין מובהק להתקשר עם אשדר, לעומת זאת קבוצות ב' ו – ג' הבהירו כי הם נמצאים במשא ומתן מתקדם עם חברת אביב.

התובעת טוענת כי הנתבע ציין בפגישה שחשוב לו שהבנייה תתבצע במהירות, ופחות חשובה לו זהות היזם. לנושא זה, ציינה התובעת בפגישה, כי הפרדת ההליך הביצועי של הפרויקט מהקבוצות האחרות, יקל על קבוצות א' ו- ד', בכך שיוכלו להתחיל בבניה, ללא תלות בבעלי הזכויות הרבים בקבוצות האחרות.

התובעת טוענת כי לאחר הפגישה הודיע הנתבע לתובעת, בשיחה אישית עם ד"ר וינברג, כי הוא מרוצה מההתנתקות הביצועית מהקבוצות האחרות. לאור זאת, ביקש הנתבע, באותו מעמד, להתקשר יחד עם קבוצה א' בהסכם קומבינציה עם אשדר.

התובעת טוענת כי בעקבות ההסכמות שהושגו בפגישות, החלה התובעת במשא ומתן עם אשדר בנוגע לתנאי הסכם הקומבינציה. ביום 7.3.07 העבירה התובעת לאשדר טיוטה ראשונה של הסכם הקומבינציה, ומרגע זה, החל משא ומתן מתמשך לגבי התנאים בהסכם כאמור, עד שהושגה הסכמה באשר לנוסח הסופי. בנוסף, התקיימו פגישות בין הצדדים.

התובעת טוענת כי ביום 23.1.08 פנתה התובעת לאחיו של הנתבע, מר גבי וינברג, לשם קבלת פרטיהם האישיים של הבעלים בקבוצת הנתבע, לצורך הכנת הנוסח הסופי של הסכם הקומבינציה.

התובעת טוענת כי ביום 12.3.08 הועברה טיוטה סופית של הסכם הקומבינציה לנתבע, על מנת שיעביר הערותיו, לפני החתימה. הנתבע אף ביקש לראות את הנספחים להסכם הקומבינציה, והם הועברו לעיונו.

התובעת טוענת כי בשיחה טלפונית בינה לבין הנתבע ביום 19.3.08, הובהרו לנתבע דרישות שכר הטרחה של התובעת כדלקמן: בגין הסכם הקומבינציה - 4,000 ₪ לכל דירה בבעלות קבוצה ד', ובנוסף, התחייבות לכך שהטיפול המשפטי הנדרש למכר הדירות ייעשה על ידי התובעת, על פי שכר טרחה שיקבע בין הצדדים, בשיעור בין 1.5% ל – 2%.